פסק דין
תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
התובע, יליד 11.4.1955, סוכן ביטוח עצמאי במקצועו (להלן: "התובע") ביצע אצל הנתבעת 1, מרכז רפואי, במשך 10 שנים מעקב קרדיולוגי לרבות מבחני מאמץ (להלן: "הנתבעת"). הנתבע 2 הוא רופא שעבד אצל הנתבעת ושערך לתובע בדיקת סקר תקופתית ביום 22.10.03 (להלן: "הנתבע"). הנתבעת 3 היא טכנאית שהשתתפה בביצוע בדיקה זו (להלן: "הנתבעת 3").
על פי המתואר בכתב התביעה, כתוצאה מרשלנות רפואית של הנתבעים בפענוח בדיקת סקר תקופתית מיום 22.10.03 לא נמנע ממנו התקף הלב שעבר ביום 24.10.04 ונזקיו.
עוד טען התובע, כי במשך כ- 10 שנים עובר לאירוע נשוא התביעה, התובע נהג, מדי שנה, לעבור בדיקה שגרתית ותקופתית אצל הנתבעת לשלילת בעיה לבבית. לשיטתו, לפי רשומות הנתבעים, בבדיקות אלה נקבע כי התובע אינו סובל מבעיה לבבית כביכול.
לביסוס טענות התובע, הוגשו שתי חוות דעת רפואיות. האחת, ערוכה על ידי פרופ' דן צבעוני, מומחה בתחום הקרדיולוגיה; והשנייה, ערוכה על ידי ד"ר איב ביטון, מומחה ברפואה פנימית.
כך קבע פרופ' צבעוני בשולי חוות דעתו:
"טעו רופאי "מדיטון רשת למרכזים רפואיים בע"מ" כאשר
לא אבחנו את צניחת מקטע ST בקיר התחתון והצדדי. לו
היו מאבחנים זאת ושולחים מכתב מתאים לרופא המטפל,
קרוב לוודאי שהיה עובר אבחון מהיר ואף היה מופנה לצנתור
להרחבת העורק, ובכך היה נמנע האוטם בשריר הלב."
ד"ר איב ביטון, המומחה לרפואה פנימית, קבע בחוות דעתו כי התובע היה "בסיכון לאוטם שריר הלב וזאת עקב עישון של קופסא ליום במשך כ- 20 שנה ובנוסף רמת הכולסטרול הייתה גבוהה מאוד".
הנתבעים כפרו בטענות התובע בכלל, ולעניין הרשלנות בפרט. לטענתם, הטיפול שניתן לתובע היה ללא דופי ובהתאם לאמות המידה המקובלות. הוסיפו הנתבעים וטענו, כי ניתנו לתובע כל ההסברים הנדרשים והרלוונטיים אודות הטיפול, לרבות על סיבוכים וסיכונים אפשריים. אולם, התובע בחר שלא לפעול בהתאם להמלצות שקיבל מאת הנתבעים, לא פנה לביצוע בדיקה נוספת במועד ולא פנה לרופאים בעקבות מצבו הרפואי.
הנתבעים הגישו חוות דעת רפואית מטעמם, הערוכה על ידי פרופ' אנדרי קרן, מומחה למחלות לב.
לאחר הגשת חוות הדעת של הצדדים נתבקשו הצדדים להגיש תחשיבי נזק. ביום 3.7.08 הוגשה הצעת בית המשפט, אך זו נדחתה על ידי הנתבעים.
בנסיבות אלו, הוחלט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' שמואל בנאי, מומחה למחלות לב (להלן: "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו במחלוקת שנתגלעה בין המומחים מטעם הצדדים.
כך השיב המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו: "מר כץ אינו לוקה בנכות...למר כץ תפקוד לב תקין לחלוטין כפי שנמצא בשתי בדיקות אקו, הראשונה בזמן האשפוז בשערי צדק והשנייה ב- 12.2008. שתי הבדיקות מדגימות תפקוד תקין של שריר הלב ושל המסתמים. בנוסף, דרגתו התפקודית של מר כץ במאמץ היא טובה מאוד, אין לו הגבלה ואין לו תעוקה במאמץ. על פי עדותו, הוא צועד 8 ק"מ ביום באופן רצוף וללא מגבלה, ושוחה 60 בריכות באופן רצוף. ולבסוף, מר כץ אינו סובל מהפרעות בקצב הלב או בתפקוד מערכת ההולכה החשמלית בלב. לאור כל זאת אני מסיק כי מר כץ אינו מוגבל, תפקוד הלב שלו תקין ולכן אינו לוקה בנכות מסיבה קרדיאלית".
לאחר חקירת מומחה בית המשפט, הגיש התובע הודעה לבית המשפט בדבר הגשת חוות דעת משלימה של המומחה מטעמו, פרופ' צבעוני, אליה צורפה תוספת לחוות דעת חתומה על ידי המומחה. הנתבעים התנגדו לבקשה וביום 12.5.10 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה לא התיר לתובע להגיש את חוות הדעת המשלימה. התובע הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הבקשה.
בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 12.6.12 ביקש בא כוח התובע לחקור את המומחה מטעם הנתבעים. בית המשפט קבע כי אילו ביקש התובע לחקור את המומחה, היה עליו להגיש בקשה בכתב כפי שקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 130 א'.